"שכבנו על מזרנים בעיניים עצומות — והופ, פתאום נעלמתי"

"הייתי במסע", מספרת הצעירה עם התלתלים. "בהתחלה בספינה, ואז בטיסה. ואני לא בטוחה אם זו אני שם, או מישהי אחרת. ומסביב מדברים בשפות שאני לא מבינה".

"שמחה שאמרת את זה", מתפרצת לדבריה זו עם השמלה הכתומה. היא שמחה כי הוקל לה: מתברר שלא השתגעה. בחוויה שלה יש תעלה שאין לה סוף והתחלה, ובתוכה היא עפה, "ומסביב צבים, נחשים, לווייתנים". ואחריה הצעיר קצוץ השיער מספר על הדמויות המוזרות שפגש, ושתמיד באו בצמדים. "זה היה מקום בלי זמן", הוא מתאר, "והיה לי ולא היה לי גוף".